שאלות ותשובות

בין אם אתם קבלן מקצועי ובין אם אתם לקוח פרטי, פינוי פסולת בניין באופן לא מוסדר עלול לגרור קנסות באלפי שקלים וכן תביעות וכתבי אישום. הקנסות בגין פינוי פסולת בניין שלא בהתאם לחוק יכולים להתחיל בכ-4,000 שקלים לכל השלכה (וצפונה). עבירות חוזרות ונשנות מעלות את שיעורי הקנסות ואת הסנקציות הננקטות על ידי המדינה. הקנסות ניתנים על ידי המשטרה הירוקה והפקחים. במקרים מסוימים, הקנסות מאמירים לכדי עשרות אלפי שקלים ואף עלולים להוביל לכדי מאסר בפועל. הלקוח המזמין את העבודה אחראי לוודא כי הקבלן מבצע פינוי פסולת אך ורק לאתרי הטמנה או מיחזור המאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה. חברת גל מיחזור הינה חברה העוסקת בטיפול בפסולת מזה כ-15 שנה. החברה בעלת רישיון עסק ומאושרת על ידי המשרד להגנת הסביבה.  

את תהליכי פינוי הפסולת ניתן להוזיל ולייעל במגוון דרכים ואמצעים. לדוגמה, הפרדה מקור על ידי מיון הפסולת בתוך שטח המפעל (או בית העסק) למרכיבה – עץ, ברזל, ניילון, פלסטיק, קרטון וכו'. להלן מספר דוגמאות:

• עץ – ברוב מפעלים ישנה פסולת עץ אשר מקורה ממשטחים וחבילות אשר מגיעות ממשלוחים. במידה שתפרידו את העץ מהפסולת הרגילה, כמות הפסולת תפחת, וכך גם כמויות הפסולת המועברות להטמנה.
• קרטון – קרטון מגיע בתצורות רבות אבל תמיד בסופו של דבר מוצא את דרכו לפח האשפה. הפרדת קרטון במקור מועילה מאד בצמצום נפח המכולה מכיוון שקרטון תופס הרבה מקום ללא משקל. אי לכך, מבחינה כספית רצוי לבחון הפרדת קרטונים במקור.
• פלסטיק – פסולת פלסטיק נמצאת בכל מפעל, בכל בית ובכל עסק. הפלסטיק מגיע במגוון צורות וגדלים – מכונות, מוצרים אלקטרונים, אריזות ועוד. החיסרון הגדול של הפלסטיק טמון בנזק הסביבתי שהוא גורם בשל היותו בלתי-מתכלה במשך מיליוני שנים. איסוף פלסטיק במקור מוזיל את עלויות פינוי הפסולת בכך שניתן לסכם את פינויו בעלויות מזעריות (עד כדי ללא עלות), ובכך לא לשלם על פסולת שמועברת למיחזור.

תדירות פינוי פסולת משתנה מטבע הדברים ממפעל אחד למשנהו. ישנם מפעילים הזקוקים לפינוי פסולת תכוף – עד כדי פעם ביום – וישנם מפעלים אליהם ניתן להגיע רק אחת לחודש. בחברת גל מיחזור אנו מקפידים להתאים את תדירות הגעתנו לנתוני המפעל תוך כדי יצירת איזון נכון בין שגרת העבודה של המפעל להצטברות הפסולת בחצריו. על מנת להקל על המפעל אנו מקפידים להגיע בשעות מסוימות ובתיאום מראש כמובן.  

משאית רמ-סע היא משאית עם וו הרמה הידראולי המסוגל להרים מכולות. הצוות האחראי על הפינוי באמצעות המשאית מתאים את ה-וו לסוג ולמשקל הנשיאה המקסימלי של הרכב. משאיות רמ סע נפוצות מאוד בענף הפסולת. בין השאר משום שהן מאפשרות להוריד את המכולה בבית הלקוח ולהתפנות ללקוח הבא (להבדיל לדוגמה ממשאית פול טריילר אשר המכולה מחוברת אליה ונקראת "ארגז").  

בעלי דירות בערים המבקשים לשפץ את ביתם מעוניינים להציב בסמוך לנכס מכולה לפינוי פסולת. לא אחת, במיוחד באזורים צפופים (כמו מרכזי ערים), הצבת המכולה תיעשה על חנייה ציבורית (כחול-לבן). כמובן שעדיף למצוא פתרון להצבת המכולה בחנייה פרטית אך במידה שאין כל אפשרות כזו חשוב לדעת שאפשר להציב מכולה גם בחניות ברחוב. לכל רשות מקומית הנחיות משלה לגבי הצבת המכולה ויש ליצור קשר עם העירייה לקבלת מידע קונקרטי. ברור מקדים ימנע קנסות מיותרים ועיכוב בלוחות זמנים.

מכולת היפוך לדחס היא מכולה אשר ניתן להרימה בקלות על ידי מנופי משאיות דחס. כלומר, על מנת לרוקן את תכולתה של המכולה, המשאית הייעודית הופכת את המכולה לתוכה. מכולת היפוך דחס הינה בעלת מבנה גיאומטרי מיוחד אשר מייעל במידה ניכרת את תהליכי הריקון וההיפוך. מבנה המכולה מאפשר להשלים את תהליך פינוי האשפה ללא פיזור מיותר. מכולות היפוך דחס הינן שכיחות ונפוצות בקרב רשויות מקומיות, מפעלים, חברות, ארגונים, עסקים וכדומה.  

מפעלים רבים אינם יכולים להציב בשטחם מכולה לפינוי פסולת באופן קבוע. במקרים אלה, ניתן למצוא פתרונות בהתאם לחצרי המפעל. בין אם על ידי הצבת מכולה זמנית לטובת איסוף פסולת ובין אם על ידי איסוף הפסולת ישירות מהקרקע באמצעות מנופים ייעודיים. במסגרת תכנון פינוי הפסולת, המומחים של גל מיחזור יסייעו למפעל למצוא את הפתרון הנכון והיעיל ביותר מבחינתו גם בהעדר מקום קבוע למכולה.

  גזם הוא שם כולל לפסולת שמקורה בצומח לרבות עצים כרותים, ענפים כרותים, עלים, עשבים, שאריות גידול ועוד. פינוי גזם מאפיין לרוב (אך לא רק) רשויות מקומיות. זאת, במסגרת התחזוקה השוטפת שהרשות מעניקה לתושביה במרחב הציבורי. ישנם גם לקוחות עסקיים הנדרשים לפתרון פינוי גזם (כמו חברות גינון וחקלאים) וכן לקוחות פרטיים (לדוגמה, בעת שיפוץ רחב היקף הכולל מרחבים ירוקים של גינה פרטית).    

השמדת מוצרים הינה שירות המקפל בחובו אלמנטים מסחריים ועסקיים ברורים. פעמים רבות הלקוח מעוניין לוודא באופן אישי כי השמדת המוצרים נעשית בהתאם למבוקש. כלומר, שהמוצרים לא יגיעו בשום מצב ל"ידיים הלא נכונות" (בין אם זה לקוח ובין אם זה מתחרה). בחברת גל מיחזור אנחנו מתחייבים להשמדת מוצרים מושלמת וכן מאפשרים לנציגי הלקוח להגיע אלינו ולהתרשם מתהליך ההשמדה.  

בישראל קיימים אתרים לפינוי פסולת ללא אישורים וללא ההיתרים. שפיכת הפסולת בשטחים לא מאושרים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לסביבה. בטווח הקצר, הפסולת גורמת לנזקים מיידים כמו זיהום מי תהום ופגיעה במערכת האקולוגית והביולוגית. בטווח הארוך, הפסולת גורמת לפליטת גזי חממה ולרעלים הפוגעים בשינוי האקלים בעולם. רק פינוי פסולת עם קבלן מורשה יבטיח שפסולת רבה ככל הניתן לא תועבר להטמנה אלא תמשיך לתהליכי מיחזור.    

מפעל יכול להטמין עצמאית באתרי הטמנה. עם זאת, על פי רוב, לא מדובר בצעד נכון מבחינה כלכלית. הטמנה עצמאית עלולה להיות יקרה באופן משמעותי ביחס לפינוי פסולת לתחנת מעבר (המעבירה מדי חודש מאות אלפי קו"בים פסולת לאתרי הטמנה מורשים). זאת ועוד, פינוי פסולת דורש מערך של כלי צמ"ה וכלי אצירה אשר רכישתם איננה מן הנמוכות. במילים אחרות, למרות שכל מפעל יכול לפנות את הפסולת בעצמו לאתרי ההטמנה המורשים, רובם המכריע של המפעלים בישראל אינם עושים זאת אלא באמצעות חברה מקצועית (ולא בכדי).

שימושים רבים יכולים להיעשות מתוצרי פסולת בניין. למעשה, כמעט בכל תחום שבו יש שימוש בחומרי בנייה המגיעים ממקורות טבעיים, ישנה גם אפשרות לשלב חומרי בנייה ממוחזרים (בשיעור כזה או אחר). בין אם מדובר על פרויקטים שכוללים תשתיות אשר אפשר לעבוד בהם עם 100% חומרים ממוחזרים ובין אם על ידי הכנת תערובות אספלט ובטון תוך שימוש כ-20% חומרים ממוחזרים  (אגרגט ממוחזר – מצעים וחצץ). מבחינה כלכלית, מחקרים מצביעים על כך שהפוטנציאל הטמון בשימוש בחומרי בנייה ממוחזרים עומד על כ-3 מיליון טון בשנה.  

לאחר איסוף גזם ניתן לנתב את הפסולת החקלאית לשני אפיקים – שריפה/הטמנה או מיחזור. מכיוון שבישראל מיוצרת מדי שנה פסולת גזם בשיעור של למעלה מ-600 טון, ומכיוון שקיימות אפשרויות רבות של מיחזור גזם, ברור לכל שמבחינה אקולוגית אופציית המיחזור עדיפה. כמו בכל סוג פסולת, גם בטיפול בפסולת חקלאית, מיחזור ושימוש חוזר הם הפתרונות הרצויים. תהליך המיחזור של הפסולת החקלאית מתחיל עם ניקוי ומיון. לאחר מכן, הוא ממשיך לשימושים שונים כגון חיפויי קרקע, ריפוד לרפתות/לולים וכמובן יצירת קומפוסט. חשוב להבין כי שריפת גזם ללא בקרה או פיקוח עלולה להסב נזקים רבים. החל ממפגעי זיהום אוויר ועשן, דרך פגיעה במארג הביולוגי של המקום וכלה בסיכון לשריפות. מחקרים מוכיחים כי טיפול לא מבוקר בפסולת גזם עלול לגרום להעברת מזיקים לגידולים, העברת מחלות והגברת השימוש בהדברה.  

מיחזור פסולת בניין איננו רק אפשרי אלא שהוא מקפל בחובה שורה של יתרונות. לדוגמה: הפחתת כמויות כרייה וחציבה בשל שימוש בחומרי גלם טבעיים ממוחזרים, הארכת חיי אתרי ההטמנה לאור צמצום נפחי הטמנת פסולת, חיסכון בעלויות הובלה וחיסכון "בזמן שינוע" על גבי משאיות (הפחתת פליטת גזי חממה ומזהמים לאוויר) ועוד. כמו כן, מחקרים מוכיחים כי פסולת בניין מכילה בתוכה לא מעט חומרי בנייה איכותיים ביותר. למעשה, חומרי הגלם הממוחזרים נמצאים פעמים רבות איכותיים יותר מהחומרים הראשוניים המגיעים מן המחצבות (או לכל הפחות שווים להם ברמתם). זאת לצד העובדה שהם זולים יותר לצרכן הסופי ודורשים מרחקי שינוע קצרים.  

פסולת בנייה נוצרת במסגרת תהליכי בנייה. זוהי פסולת המוגדרת בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 ואשר כוללת בין היתר חומרי בנייה או חומרים המשתמשים לטובת עבודות הבנייה. כולל הריסות מבנה או ערמות אדמה. פסולת בנייה היא פסולת כבדה המציבה אתגרים רבים בפינוייה. הפסולת מורכבת בין השאר מבטון, בלוקים, זפת ומוצרי זפת, אספלט, ריצוף, זכוכית, לבנים, גבס, שברי שיש, לוחות בידוד, עץ מעובד, פלדה, חומרי פלסטיק, עודפי עפר ועוד. חלק מן החומרים יכולים להיות דליקים, מסוכנים או רעילים. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בנייה פרטית למגורים על שטח של כ-100 מ"ר מייצרת בממוצע פסולת בנייה בשיעור של כ-20 טון.  

תהליכי בניין מקפלים בחובם בירוקרטיה רבה הכוללת בין היתר התחייבות מבקש ההיתר לפינוי הפסולת. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה דורשת ממבקשי היתר בנייה להציג בפניה הסכם התקשרות עם מפעל פסולת. הסכם זה, הקרוי גם "הסכם הטמנה" או "הסכם פסולת", מסדיר את סילוקה של פסולת הבניין מהאתר. חשוב להדגיש כי יש הבדל בין הסכם התקשרות עם קבלן לפינוי פסולת לבין התקשרות עם מפעל פסולת. בעוד שהראשון הוא איננו חובה חוקית (שהרי בעל ההיתר יכול לפנות לכאורה את הפסולת בעצמו), השני הוא הסכם מול הגורם המקצועי שיבצע עבורכם את העבודה (ואיננו תלוי בקבלת היתר בנייה).  

התשובה לשאלה הזו תלויה מן הסתם בסוג הפסולת שהעסק זורק. לדוגמה, במידה שהעסק זורק רק פסולת אורגנית ובכמויות סבירות, לרוב אפשר לפנות לפחים עירוניים. ככל שיש לעסק כמות גדולה של פסולת אורגנית עליו לפנות בעניין לרשות. לא אחת, הוא יהיה מחויב לבצע פינוי פסולת עצמאי, ובפרט בכל הנוגע לפסולת אשר לא יכולה להיכנס לפח העירוני או כבדה מדי לפינוי. גל מיחזור משרתת מספר רב של עסקים בתחום המזון והמשקאות הזקוקים לפתרונות פינוי פסולת.  

כלי צמ"ה הם כלי רכב אשר מיועדים לביצוע עבודות שונות לרבות הריסה, בנייה, עבודות עפר וכדומה. הביטוי צמ"ה מסמל את המילים "ציוד מכני הנדסי". כלי צמ"ה כוללים בין היתר מחפרונים, טרקטורים, דחפורים, באגרים, שופלים וכיוצא באלה. מדובר בכלי רכב איטיים וכבדים אשר פועלים בשטחים קשים, ולעתים מובלים לנקודה הרלוונטית על ידי רכבי הובלה.

תקן EURO, או בשמו מלא European Emission Stand, הוא קובץ תקנים לגבי זיהום אוויר מרכבים כבדים שאומצו על ידי מדינות האיחוד האירופאי. תקנים אלה ניתנים למשאיות וכלים כבדים אשר עומדים בדרישות סף של פליטת זיהום ואיכות הדלק. בחברת גל מיחזור, על מנת לשמור על מחויבות אקולוגית בלתי מתפשרת, אנו משנעים פסולת אך ורק עם משאיות וכלים העומדים בתקן EURO המחמיר.   

מבחינה סביבתית, כדאי ורצוי לבצע הפרדה במקור אשר חוסכת זיהום ומשאבים. מבחינה כלכלית לא חובה לבצע הפרדה במקור אלא רק להתקשר עם חברה לפינוי פסולת שהינה בעלת רישיון וניסיון בפינוי הפסולת לאתר מורשה או למיחזור.  

על מנת ליישם נכונה טיפול בבוצה יש להתחשב במספר גורמים בהתאם לנסיבות המקרה. תכונות הבוצה (ביולוגיות, פיסיקליות וכימיות), אופן הכנתה של הבוצה לטיפול, עומס הבוצה אשר הצטבר בקרקע, תכונותיה של הקרקע (חתך לא רווי, מבנה, אוורור וכדומה), הרכב מי ההשקיה, רגישות הידרולוגית והתאמת הבוצה לגידולים.    

מדי שנה, כ-63% מהבוצה בישראל עוברת תהליכי "שימוש מחדש" בחקלאות וזאת בזכות הידע והניסיון הרב שנצברו בעניין זה. רק כ-32% מהבוצה מוזרמת לים (וכ-7% עוברת להטמנה). בוצה המיועדת ליעדים יבשתיים עוברת בדרך כלל עיבודים סניטריים ההופכים אותו לדשנים ומייטבים לקרקעות.